הסיבה הבסיסית להתנהגות הזו של האישיות האנטי-חברתית היא שהוא חש אימה (פחד נוראי) נסתרת מפני אחרים.

בעיניו של האדם בעל האישיות האנטי-חברתית, כל אדם אחר הוא אויב שיש להרוס אותו באופן גלוי או סמוי.

האדם בעל האישיות האנטי-חברתית חושב ללא הפסק שכדי להישאר בחיים, הוא צריך "להמשיך לעצור אנשים אחרים" או "לא לאפשר להם ללמוד ולהיעשות פיקחים ומסוגלים לעשות דברים".

אם מישהו היה מבטיח להפוך אנשים אחרים לחזקים יותר או למבריקים (פיקחים) יותר, האדם בעל האישיות האנטי-חברתית היה מרגיש סכנה אישית גדולה.

הוא חושב שאם הוא בצרות כל-כך גדולות כשהאנשים סביבו חלשים או טיפשים, הוא ללא ספק ייהרס אם מישהו ייעשה חזק יותר או מבריק יותר.

לאדם כזה אין שום אמון באנשים אחרים. הוא למעשה מאוד פוחד מאנשים, אבל זה בדרך כלל מוסתר.

כאשר מישהו כזה נעשה לא שפוי (לגמרי משוגע), הוא חושב שכל אדם שהוא פוגש הוא למעשה חייזר או מישהו שעובד עבור האף-בי-איי.

אבל רוב האנשים בעלי האישיות האנטי-חברתית לא מראים שום סימן גלוי לעין של אי-שפיות. הם נראים שפויים למדי. הם מסוגלים לשכנע אותך שהם לא משוגעים.

אבל הרשימה שניתנה קודם מורכבת מדברים שאדם בעל אישיות כזאת לא מסוגל לראות בו עצמו. זה נכון עד כדי כך שאם חשבת שאתה מפגין אחד מהמאפיינים ברשימה, אז אתה ללא ספק לא בעל אישיות אנטי-חברתית. היכולת להסתכל על עצמך ולשפוט שעשית משהו לא בסדר היא משהו שהאדם בעל האישיות האנטי-חברתית לא יכול לעשות. הוא חייב להיות צודק כי הוא מאמין שהוא נמצא בסכנה מתמדת. אם הוכחת לאדם בעל אישיות אנטי-חברתית שהוא טועה, אתה עלול אפילו לגרום לו לחלות בצורה חמורה.

רק האדם השפוי מנסה לתקן את התנהגותו.